היה מראשוני בוניו של בית-החרושת ללבנים סיליקט בתל-אביב, ממניחי היסוד של תחנת-החשמל בנהרים ומנהל-עבודה ראשי בהעברת קו החשמל משם לכל הארץ. אחר-כך עבד בהנחת צינור-הנפט מעיראק לחיפה ובשנים האחרונות עבד בחברת “מקורות” בחיפושי מים בנגב. בעבודה היה קפדן ודורש סדר ודייקנות מעצמו ומהעובדים אתו, ושימש להם גם ידיד טוב ועוזר, יועץ ומדריך נאמן.
חורף תש”ח היה כל זמנו קודש להכנת ה”כלים” למלחמת ההגנה והעצמאות. ביום י”ג באדר א’ תש”ח, 23.2.1948, כאשר נסע עם חברו, נפגע מכדורי האויב בסביבת משמר העמק.