שמחה עסק בתכנון וייצור משאבות מים ובעריכת קידוחים למציאת מים ולשאיבתם בגליל ובנגב. לפני קום המדינה היה אחראי לאספקת מים לכל אזורי הנגב.
במסגרת עבודתו ביצע את קידוחי הניסיון בנגב החל משנת 1943, בה עלו על הקרקע שלוש הנקודות. הקידוחים בוצעו תחת פיקוחו של הגאולוג ליאו פיקארד. בשנת 1946 תכננה הסוכנות היהודית הקמת 11 יישובים חדשים בנגב. תנאי להקמתם היה מציאת מים. כל ניסיונות הקידוח שנעשו עד אז העלו חרס והתוכנית עמדה להתבטל. שמחה, בעקשנותו ובנחישותו, ביקש ארכה של 24 שעות טרם ביטול התוכנית כדי לבצע קידוח אחרון. ואמנם, ניסיון זה הוכתר בהצלחה והיישובים החדשים עלו על הקרקע באוקטובר 1946, במבצע “ליל 11 הנקודות”. אספקת מים ליישובי הנגב לפני מלחמת העצמאות, במהלכה ולאחריה, הייתה מבצע צבאי וחלוצי שהיו בו קשיים וסיכונים: התנגשויות עם כנופיות של ערבים (פדאיון) וחבלות בלתי פוסקות בקווי המים, שהיו סם החיים ליישובים המבודדים ברחבי הנגב. שמחה היה כל אותן שנים בין חלוצי פיתוח משק המים בנגב, וזאת בזכות ניסיונו הרב, הכרותו עם האזור, חיבתו לחבל ארץ שומם זה ומסירותו הבלתי נדלית למתיישבים ולעובדי חברת “מקורות”. מסירותו ואחריותו עלו לשמחה, ציוני נלהב ואוהב אדם ואדמה, בחייו
בעת מבצע סיני, בכ”ז בחשוון תשי”ז, 01.11.1956, עלה שמחה עם רכבו על מוקש בעת מרדף אחרי חוליית מסתננים, שחדרה מעזה כדי לחבל במתקני המים ליד קיבוץ ארז. שני אנשי “מקורות”, שמחה ואיתו העובד שלמה גליקשטיין, נהרגו במקום.